ג'ונסטון-פרזנטציה כהוכחה, השפה הערבית, בלשנות אנתרופולוגית
 
   
 ג'ונסטון-פרזנטציה כהוכחה, השפה הערבית, בלשנות אנתרופולוגית
 
   
ג'ונסטון- פרזנטציה כהוחכה-השפה הערבית בלשנות ואנתרופולוגיה

תקציר –  המאמר מסכם את התוצאות של ניתוח לשוני של מספר טקסטים משכנעים בערבית בת-זמננו. הטקסטים מתאפיינים בדפוסים מפתחים ונרחבים של חזרה לקסיקלית, מורפולוגית ותחבירית, ופרפראזות. המאמר מראה שחזרה (repetition) מספקת יותר מאשר סתם העצמה קישוטית כאשר מדובר בפרוזה ערבית; אלא, החזרה היא המפתח לליכוד הלשוני של הטקסטים ולאפקטיביות הרטורית שלהם.
בניגוד לצורות מערביות של טיעון, המבוססות על מודל הוכחה סילוגיסטי  (מודל של היקש),   שהופכות למגובשות מבחינה לשונית באמצעות צורות שעבוד, הארגומנטציה הערבית מתבססת ביסודה על איחוי (parataxis) ועל אנלוגיה.
היא משכנעת על ידי כך שהיא הופכת את הטיעונים הארגומנטטיביים שלה לנוכחים מבחינה לשונית: על ידי כך שהיא חוזרת עליהם, עושה עליהם פרפרזה, ומלבישה אותם בקדנצות מבניות חוזרות ונשנות. אני טוענת שאופן הארגומנטציה הזאת הוא נגזרת של המרכזיות התרבותית של ה lughah (השפה הערבית) בחברה הערבית-איסלמית.
לסיכום, אם כן, הטקסטים שבדקתי כאן מתאפיינים בחזרה בכל הרמות: פונולוגית(הגהה), מורפולוגית (מבנה המילה)ולקסיקלית (משמעות), תחבירית, וסמנטית. ראינו גם חזרה על צורה וגם חזרה על תוכן. החזרה היא מגבשת, קצבית, ורטורית: שכנוע הוא תוצאה לא פחות, או אולי יותר, של עצם מספר הפעמים שרעיון נאמר, ושל הדרכים המאוזנות, המפותחות, שבהן הוא נאמר, מאשר של הארגון ההיקשי או ה"לוגי" הסמוי
המטרה של ארגומנטציה במקרים אלה היא פשוט להעביר את האמת; להעמיד אמת שהיא זמינה באופן פוטנציאלי לזמינה בפועל לרשותו של השומע, הנמען. סוג כזה של ארגומנטציה אפשר לכנות בשם הצגה (Presentation).  [עמ' 54] במקרים אחרים, האמת איננה ברורה או אוניברסאלית; ארגומנטציה מתחילה בסיטואציה של ספק לגבי האמת, ומטרת הארגומנטציה היא לבסס, או להוכיח את האמת.
ארגומנטציה במקרים אלה היא הוכחה.  ניסיון להוכיח אמת קדם-מניח את ההודאה שיש ספק לגבי האמת, או שספק הוא דבר אפשרי. מסיבה זאת, הוכחה עשויה במצבים מסוימים להיות לא פרודוקטיבית, או אפילו בלתי אפשרית. זה המקרה, למשל, בסוגים מסוימים של טיעונים תיאולוגיים: אדם שמשוכנע כל כך עמוק שאלוהים קיים עד שאינו רואה כל אפשרות לספק בעניין אינו יכול, מעצם טבעה של ההוכחה, לנסות להוכיח זאת לאגנוסטי. לעשות זאת יהיה פרדוקס. הדבר היחיד שמיסיונר יכול לעשות הוא לנסות להציג את האמת, והוא עושה זאת, במקרים רבים, על ידי כך שהוא פשוט אומר אותה, שוב ושוב, במילים שלו ובמילותיהם של התנ"ך או של טקסטים רלבנטיים אחרים.
. אצל הערבים הטוען מציג את האמיתות שלהם על ידי כך שהוא הופך אותן לנוכחות בשיח: על ידי כך שהוא חוזר עליהן, עושה עליהן פרפראזה, מכפיל אותן, מפנה את תשומת הלב אליהן באמצעות מילות חיבור חיצוניות
טיעון באמצעות הצגה מקורו בהיסטוריה של החברה הערבית, באמיתות האולטימטיביות, האוניברסאליות, של הקוראן, ובחברות ההיררכיות שנשלטו באופן אוטוקרטי על ידי כליפים שלא היו רק מנהיגים חילוניים אלא גם מנהיגי האמונה, ומאוחר יותר ועד ממש לאחרונה, על ידי מעצמות קולוניאליות. הארגומנטציה הערבית נבנתה על ידי הרעיון שהצגה של רעיון – הצורות הלשוניות ועצם המילים בהן משתמשים כדי לתאר את הרעיון – היא הדבר המשכנע, ולא המבנה הלוגי של הוכחה אותו רואים אנשי המערב מאחורי המילים
האיסלם ביסס את הערבית כשפת האל. הקוראן התגלה בערבית, והמילים הערביות של הטקסט חשובות לא פחות מן המסר שלהן.

Johnstone K. B., (1983), "Presentation as Proof: The Language of Arabic ,Anthropological Linguistics, 25, ,pp. 47-60.
   
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865