יסיף עלי- סיפור העם העברי

סיפור העם העברי עלי יסיף
בספר של עלי יסיף הבוחן את התפתחות הסיפור העברי והיהודי לאורך השנים,הן בהבטים הקשריים והן בהבטים פורמאלים., בוחר המחבר להתייחס בפרק האחרון לסיפורי החזרה בתשובה ולדרך הביצועית והתוכנית שלסיפורים אלו.
מטרת סיפורי הקדושים היא להחזיר כמה שיותר יהודים בתשובה.
עלי יסיף מציג כמה גיבורים הראשון הוא אברך אשר סיפר כי נענש כשישרת כחייל סדיר בשל מילוי מצווה. וכיצד ניצל מעונש כבד, בעזרת בקבוק של הבאבא סאלי (ע"מ 531). העולם החילוני לו הישתייך מוצג כמשפיל ומבזה לעומת עולם הטוהר של הדת.
איש זקן שהגיע לחייל בשדה הקרב וביקש ממנו לחזור בתשובה וכך הציל את החייל.
 
גם כאן יש קשר הדוק בין סיפורי קדושים חלבין חזרה בתשובה
עלי יסיף טוען שתופעת החזרה בתשובה היא אחת מהחשובות שבהתפתחויות החברתיות תרבותיות  של שנות השבעים והשמונים. השפעותיה מורגשות בכל תחומי החיים של המדינה- תרבות חינוך צבא ופוליטיקה. רבים מהחוזרים הם א5נשים שלא ממש התנתקו מהמסורת אלא נאלצו באופן זמני להשיל את הסממנים החיצונים בכדי להתערות בחברה. אפשר לראות בתופעה חלק מהתרחשות כלל עולמית.
ובנוסף לגורמים אלה אפשר להוסיף את פעילותם הנמרצת והכריזמתית של המחזירים בתשובה בעזרץת אמצעים שונים ומגווונים להפצת רעיוניהם. אחד האמצעים הבולטים להפצתה של החזרה בתשובה אלו הם סיפורי העם. התנועה האחרונה של החזרה בתשובה לא נבעה במגעים אישיים בין נזקק לרבו אלא מתוך שימוש באמצעי תקשורת המונים. תקשורת ישירה קרי ערב חזרה בתשובה  או סמינרים ותקשורת אלקטרונית (532)-קלטות ,טלוויזיה וכד. דרך הפצה המונית המשתמשת בסמליו השל העולם החילוני כדי להביא לחורבנם..
החזרה בתשובה היא אחת התנועות הבודות בעולם המודרני בהם מתקיים שימוש מודע, קבוע ואינטנסיבי בסיפורי העם (הערה גם פרסומות ומה זה אומר)עשרות מחזירים בתשובה מתמשים באופן מכוון בסיפורים כדי לשכהע להדהים ולאיים על קהלים גדולים. וזו הזדמנות לבחון את סיפור העם בפעולתו הממשית בחברה , ואת האמצעים בהם משתמשים המחזירים בתשובה- המספרים העממים מבחינתינו- כדי להגביר את השפעת הסיפור וכוחו.
המסרים העקריים הם חשיפת השקר והסכנה שבחיים החילוניים וכיצד החיים על פי האמונה עשויים פתרון לכל הבעיות. ותחלואי החיים המודרנים.'
 
אלי יסיף מדגים כיצד יש לנתח סיפור שסיפר ניסיםיגן ב במסגרת דרשה להחזרה בתשובה
ישנו סיפור מסגרת שהרב בא לנחם משפחה שכולה ותוך כדי ניחום חילוני קיבוצניק מתקיף אותו ונחלצת לעזררת הרב חילונית (לא עלינו) שמספרת כי סבתא שלה הופיעה בחלום וביקשה כי השכנה תשמור שבת  שישים יום בכדי שביתה תבריא הדבר עזר והבת הבריאה.
עלי יסיף מנתח את הסיפור על פי מילים וסימולים שמצא בסיפור
רבותי היקרים- הסיפור מוצג כרצףשל ידיעות נוראות במסגרת דרשה על מכות מצריים.. הכוונה היא להציג את הסיפור כרצף ידיעות מהימנות (537) ידיעות מהימנות הן אירועים תקשורתיים מציאותיים (עם פרשנות של הרב).
"אני מחזיק קטעי עתונות...." כל הידיעות מסמנות את ריקבונה של הנחברה החילונית.וההדרדרות הערכית.
מבחינתו כל האירועים קשורים ואין להפרידים.
תפקידו של הרב הדרשן הוא להעמיד אירועים אלה בהקשרם הנכון, להציג את שייכותם זה לזה ואת היות כולם תוצאות של סיבה אחת. מבחינה אומנותית רטורית , בונה כאן המספר רצף של טוקסטים משניים-הידיעות העיתונאיות – המובילים אט אט ומצטברים לקראת השיא – הטקסט הסיפורי שהוא המרכיעב העקרי ברצף שמקורו הוא המספר עצמו.
ערב שבת- מוות כעונש על נסיעה בשבת
אם היו קוראים לי לנחם את הנשמה לפני שהילד מת  הילד לא היה מת- המספר כבעל גדולה .
אחד מקיבוץ חילוני- התחיל להתווכח- הקיבוץ נתפס כסכנה מוחשית של עולם המסורת היהודית.
 
 
מוטיבים חוזרים כגון מוות מתאונה של נסיעה בשבת המוות בתאונה הוא עונש נפוץ
מוטיב "התינוק שנשבה" –מוטיב סיפורי שרווח מאד בסיפורי העם בגולה.
המת שמגיע בחלום- סיפור הריפוי
"מחולל הקודש הנענש"-פוגע אדם / גוי בכבוד הקדוש וזה מענישו בקללה


 
הבחנה ברורה בין רע לטוב/ בניית סטראוטיפים- הקיבוצניק החילוני שמתווכח ומתקיף ןמתריס
החילונים המסיטים שעושים ככל יכולתם לנגח את הדת
הצדיק בעל הכוחות
ערבי חוטף ילדים ומפיל בפח במכוון את הצעירות היהודיות לעומת היהודי הטוב
הצבא מול הרב
ילדים תמימים אל מול הורים טמאים
הקיבוצניק מול יגן
פופסור מול הרב
ידיעות מול עיתונות
סמלים מהציונות בן גוריון יגאל אלון חיים נחמן ביאליק סובלים בעולם הבא
חילונים מרחביה
עולם החושך מול עולם האור


סיפור מסגרת
העצמת המספר- אם היו קוראים לי לנחם ת' נשמה שלהם לפני שהילד מת , הילד לא היה מת. כלומר המטיף כבעל יכולות על אנושיות


הוכחת האמת- קמה אישה חילונית מנתניה יש לי ת' טלפון שלה ת' כתובת שלה
כלומר המספר מכיר באופן אישי את מקור הסיפור והוא מופיע בחלק מהסיפורים

בסיפוריו משתמש יגן בכמה מן הטכניקות הנפוצות ביותר ליצירת האמינות בזאנר האגדה.
הזמן והמקום-האירוע התרחש לפני זמן קצר, ככל שהאירוע התרחש קרוב לזמן ההיגוד הוא אמין יותר, הוא קל יותר לאישוש ווהמספר ייתקבל כאמין יותר.

מאפייני מקום ידועים. מתן כתובות מדויקות, שמות גיבורים . ומספר הטלפון מצוי בכיסו
תופעה ידועה בחקר האגדה שככל שירבה הדיוק בהגדרתה הלוקאחית של הסיפור-צ זיהוי המקום בו הוא התרחש וקרבתו אל עולמו של קהל השומעים-כך תגבר אמינותו.
מקורות-הוא שמע את הסיפור מפי המקור ,היו אנשים נוספים שנכחו כאשר הוא סופר, הם יכולים להעיד על כך. פריטים מהסיפור נמצאים אצלו (כמו מכתב של ילד שהתאבד בגלל ריקנות העולם החילוני).
אשה חילונית מספרת סיפור רוחני- כאשר אדם מאמין מספר סיפור מסוג זה אפשר לפקפק בדבר מכיוון שהמוטיבים הם חלק מעולמו של המאמין. אך כאשר הוא מסופר בידי אשה חילונית, הדבר מבטא אישור קוקטיבי למעשה הנס.

בחירת הצורות הרטוריות של הסיפורים נעשית בקפידה, כך שיתרמו לכוחו המשכנע.
חזרות מילוליות, פירוט מייגע מוסברים כחתירה לאמינות.

הסיפורים עצמם הם הראיות המשכנעות ביותר של שכר ועונש
קיצוניות עממית-הוא בר מינן נראה כמו ערבי

הומור- לערבים שימות מצחיקים ילדיהם של בני זוג כזה יהיו פת"חים קטנים ע"מ 543
הופרופסור השתגע קיבל סרטן בהשכלה שלו

איום והפחדה-הוריהם של הערבים רצחו את ההורים שלכם
לראות ילדה שנענשת בגלל חטאי הוריה
ילדים שנהרגובצומת הבונים בגלל חילול שבת
ההסבר כי השםצ לןקח את הילדים איתו בגלל שההורים לא שומרים מצוות
כדרכם של המטיפים מימי הביינים יגן מגייס את החרדות העמוקות ביותר של החברה של קהל מאזיניו- מחלות, מוות,מותם של ילדים
שכר ועונש

ריבוי פרטים-בנו של הרב שמשרת אותו מביא לו נעליים, עיתון שמיכה שתייה הדגשת התמונה
הסיטואציה
המת שמופיע הקשר עם עולם המתים
בחלום
בסיאנס
עובר שהופל בדמות ציפור המזהיר את אימו  בדבר סכנות
ההתגלויות העל טבעיות המתרחשות בסיפורים הן במסגרת האמונות והדעות המקובלות
 איפיונים של הסיפרות העממית
על טבעיות. המוטיב העל טיבעי הוא השיא האומנותי והפסיכולוגי באגדה והוא נושא המסר המרכזי שבה.
האגדה מתרחשת בעולם המציאות המספר משתמש במיטב האמצעים לעורר אמון –שמות מס טלפון מקומות זמן וכד' ההפקט הפסיכולוגי הוא כשל הלם פסיכולוגי המספר מעביר את שומעיו למציאות שונה ומזעזעת מציאות שמתחשת כאןביננו
המסר של הכוחות הוא הוכחת קיומם של כוחות פועלים מעל ומעבר למציאות ואלו הראיה המהימנה כי קיימים כוחות אלו.
 

שימוש בילדים
הן בחרדה שיקרה להם משהו בגלל עוולותינו
והן ביכות הטהורה שלהם לראות דבר אמיתי

אקוטיפ של סיפור קיים- לוקח סיפורים קיימים ומשנה אותם לזמן למקום למסר ומטרותיו

פורפורמטיביות
סגנון-/ שפה-  בינוני תקני
עברית עילית כאשר הוא מצטט  פסוקי מקרא וחז"ל
תת תקנית כשזו מייצגת את החול שיבוש במספרים, זכר נקבה שימוש מכוון
הוא פונה לשכבות משכילות פחות ורמנסה בכך להיות קרוב להם. הסגנון ופך את הסיפורים למעין קטעי חיים אמיתיים שהוא מדווח עליהם, בכך הוא מקרב את קהל ה שומעים אל המציאות שעליה הוא מספר.


דרמטיזציה-דיאולוגים ישירים, שינוי קול משחק את הדמות, סג נונות יבור וכד'
הרמות קול, וביטויי הנחה – איי אייי איי. מימיקה

משפטים מסויימים בניגון- ניגוני תפילה כלומר הוא בוחר קטעים שמקבלים מעמד של קדושה.


בניה מחושבת של המתיחות הסיפורית- סבתא שמתגלה פעם אחר פעם

הסיפור של יגן הוא סיפור חדש אך החומרים שמהם בנוי הסיפור הם חומרים מסורתיים
הפולמוס הדתי _בין הרב לקיבוצניק), הופעת המת, התגלות בחלום, חטא ועונש חטא אבות על ילדיהם, רפואה נסית כגמול הדבר משפיע על קהל השומעים ומעורר אצלם מצד אחד הזדהות ואמינות שכן המאורעות התרחשו כאן זה עתה זה חלק מהעולם הקיים המציאותי אך מצד שי המוטיבים המסורתיים שבסיפורים מייצגים מערכת אמונות ונורמות עליהם הקהל התחנך.יש בקהל תחושה של  de java נדמה שכבר שמענו את הסיפור הם  בכך מהדהדים ברובד העמוק ומוכרק היטב מן העבר התרבותי, חלק מן הזכרון המשותף של כולנו. -560
הוא מעבד אירועים יום יומיים לתבניות סיפור מסורתיות והתוצאה יצירה של ספרות עממית ישנה/ חדשה.
ישנה התנגשות בין החיים היום יומיים ובין המסורת היהודית ההתנגשות היא הבסיס לחזרה בתשובה והמתיחות  היא זו שיוצרת את ז'אנר הסיפורים של המחזירים בתשובה למענינים ביותר שידע הפולקלור היהודי בכל תולדותיו.
 
יסיף טוען שהמתיחות בין המסורת הקדומה ובין העולם המודרנית מתממשת באופן מלא בכל אחגד מהסיפורים ולכן סיפורי העם  של המחזירים בתשובה הם המעניינים ביותר
 
סיפורים:  באתי לנחם ושמעתי סיפור על אמא שהתגלתה בחלום ובקשה מבתה שתופיעה צל השכנים לבר להם שבתם תחליא אם יעשו כך וכך
חייל דתי מספר איך הבריז לקבר של בבא סאלי ואיך הצדיק החזיר אותו(הרב אבוחצירא) בטענה שלא יקרה לו כלום. וכיצד המפקד המזלזל קיבל את דברי הרב
חייל שפגש את אליהו הנביא במהלך הפגזות וזה הבטיח שהכל יהיה בסדר
הבחורה שהערבי זרק אותה כי היא לא קרובה לדת וזו באה אל הרב לשבת והוא החזיר אותה
ילדה בת ארבע שרצתה להדליק נירות שבת קנתה נירות זיכרון והדליקה וכך ההורים הבינו שטעו
סיפור על הפרופסור שהבן זלזל בו כי אבא שלו לימד אותו שהאדם בא מהקוף.

ואני טוען שרוב הסיפורים העממים המסורתיים נוצרו מתוך כוונה זו של חזרה


 יסיף ע. (1994) סיפור העם העברי, ירושלים: מוסד ביאליק יסיף ע. (1994) סיפור העם העברי, ירושלים: מוסד ביאליק
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865