מועדון התשעים ותשעה
 
מעשה במלך, מה מלך- מלך מלך! היו לו משרתים, זהב יהלומים, רצפת שיש מבריקה כמו מראה, חלונות פרופיל בלגי, ארוחות על פי מיטב הטבחים, בקיצור מלך ,מלך.אממה למרות כל עושרו, ישב על כסא הזהב שלו שפניו נפולים והשמחה נטשה אותו .
ולמלך משרת, מה משרת ,משרת מהגדות. סידר ,קיפל את הבגדים של המלך פלס, הביא למלך את הקפה של הבוקר בדיוק בזמן, ניקה החלונות בארמון שאפילו לא ראו את הסימן של העיתון, ולא רק זאץ אלא שתמיד חייך, צחק ונראה ששמח בחלקו.
את המלך זה שיגע איך זה שהוא שיש לו הכל מדוכדך והמשרת שמרוויח בקושי משכורת ממוצעת וזה עוד לפני מיסים תמיד שמח ומאושר עליז וצוחק ושורק לעצמו שירי חג והלל.
"די מספיק" ציווה המלך על המשרת "אני אוסר עליך לחייך!", אך הדבר לא עזר ונראה שכל יום חיוכו של המשרת רק גאה והתרחב.
אובד עצות שאל המלך את יועצו החכם כיצד הדבר, כיצד הוא המלך שיש לו הכל, עצוב ואילו המשרת הפשוט שמח ומאושר.
"זה בגלל שהמשרת לא שיך למועדון התשעים ותשעה" אמר היועץ החכם והזקן.
"מועדון התשעים ומה?!" שאל המלך
"התשעים ותשעה" טען היועץ "אם אתה רוצה להעציבו, עליך לתת לו מבלי שידע שק מלא בתשעים ותשעה מטבעות, אך זכור עליך להקפיד שיהיו בשק בדיוק תשעים ותשעה מטבעות לא יותר ולא פחות".
בכדי להבהיר את העניין אסביר שבאותה תקופה רק דרג אצולה מסוים יכול היה להרשות לעצמו להחזיק מטבע זהב, שכן כל מטבע כזה היה שווה ערך למשכורת ממוצעת של שתיים עשרה שנה.
שכרן וספקן הניח המלך בשעת לילה מאוחרת את השק עם תשעים ותשע המטבעות ובו פתק " המטבעות הם שלך".
והנה בשעה תשע וחצי, לאחר שהשכיב את הילדים ויצא החוצה לעשן את הסגריה שלו לפני השינה.
הבחין המשרת בשק,פתח אותו והרגיש משהו נוצץ , בשתי אצבעות זהירות הוא הוציא מהשק מטבע זהב , הביט בו ובתנועה מהירה קירב אותו אל העששית הקטנה . הוא הכיר את המטבע . הכניס אוו מהר לשק. נאמד דומם ואז הכניס את ידיו בזהירות לשק והחל ממשש את המטבעות. נשימתו נעתקה. הוא התבונן ימינה ושמאלה. שאף אוויר, ומיד הכניס את השק לבית , נעל את הדלת גם במנעול התחתון וגם בעליון.
בדק שאשתו והילדים ישנים, גרר את השק לסלון גרף בידו את כל הדברים שהיו מונחים על שולחן הקפה.נשם עוד נשימה עמוקה , וספר את הכסף. כל עשרה מטבעות ערם למגדל והניח אותם על השולחן.
עשרה מטבעות עשרים וכד' כך ספר את הכסף בקבוצות של עשר. כשהגיע למגדל האחרון הוא אסף מטבע אחד ששנים שלושה אך גילה לתדהמתו כי חסר מטבע כלומר היו לו רק תשעה מטבעות. "זה לא יכול להיות אולי טעיתי" הפעם הוא ספר את המטבעות אחד אחד ושב הגיע למספר תשעים ותשע. מיד יצא החוצה וחיפש במרפסת , אולי נפל.
הוא החל להפוך שיחים, לגרור ספות למשש את השטיח והזיעה שטפה את גופו.
שוב הוא ספר את הכסף ושב גילה כי יש לו רק תשעים ותשעה מטבעות.
הוא ישב על הספה הדליק סיגרייה בסלון, למרות שאשתו לא מרשה. וחשב "חסר מטבע, חסר מטבע אחד. אם אני יעבוד שעות נוספות אצליח להשלים את המטבע בעוד..עשר שנים. לא אני יעבוד גם שבתות שבת זה 150%. רגע מה עם אשתי, נו באמת עם כל הכבוד לילדים ולבית , מוטב שזו גם תעבוד די מספיק, מחר על הבוקר אני אדטש זאת ממנה, נראה אם רק תעז לשחק. והילדים מי אמר שהם צרכים כל יום ארוחה חמה ובכלל מה זה הבגדים החדשים שאני קונה להם כל חג די מספיק הגיע הזמן לחסור. הוא הוציא את חישובית החרוזים שלו וחישב כי אם בני המשפחה יתנהלו על פי התוכנית שלו, יהיה אפשר להשלים את המטבע האחרון בתוך...שבע שנים.
למחרת בא המשרת לעבודה עיף, הקפה לא הגיע בזמן, הבגדים לא היו מקופלים פלס וחשוב מאד החיוך הידוע הפך למבט רציני והשריקה העליזה הפכה לנשימה כבדה. "קרה משהו?" שאל המלך "זה לא ענייך,אם כל הכבוד" השיב המשרת. וכך מיום ליום דעך מצב רוחו של המשרת, שערותיו הלבינו ועיניו כבדו. "הנה" לחש היועץ למלך כשראו אותו שניהם עובד באר
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865