מלאך המוות

מספרים כי ביער השחור. יש קרחת יער ועליה בקטת עץ ישנה. לפני שלוש מאות שנה אולי ארבע מאות חי שם עלם צעיר. העלם חי לבדו בבדידות, בלי אמא , בלי אבא, אח אואו חבר . לבד, לבד. קם לבדו אוכל לבדו, יוצא ליער ללקט קצת פירות ועשבים לבדו. מקושש עצים לבד, אוכל לבד וישן לבד.
לא פעם כשאנו חשים קצת בדידות השמים נופלים לנו, אז תארו מה זה לחיות לגמרי לבד.

והנה יום אחד הוא שומע דפיקות בדלת, הוא פותח את הדלת ובכניסה הוא רואה נווד זקן. אורו פני הצעיר, הוא מייד מכניס את הנווד ומכין לו מרק חם מהעשבים שליקט ומתפוח האדמה ששמר ליום חג. הוא מדליק את האח ומציע לזקן את מיטתו. מתבונן בו אוכל ומאושר. סוף סוף מישהו נמצא איתו, אוכל איתו, מתחמם איתו ובעיקר מדבר איתו. למחרת בבוקר הוא יוצא מוקדם ומחפש אוכל לו ולנווד ודואג לנווד בכל יום. הוא מביא דואג לנווד לאוכל חום ומקום ללון והנווד ממלא לעלם את כל חסרונותיו בכך שהוא איתו. אבל יום אחד כאשר הוא חוזר לביתו, הוא רואה את הנווד לובש את מעילו ועומד לצאת מהדלת. "חכה" הוא אומר לו אל תלך בבקשה. אני אתן לך עוד אוכל, אמצא עוד עצים לאח,רק בבקשה תשאר. הנווד חבש את כובעו, "עד להשאר ועת ללכת"הוא אמר. "אך אירוח נעים כמו שלך לא זכור לי למרות שכבר שנים אני נודד בדרכים ולכן ברצוני לתת לך שתי מתנות. אחת זה הוא שק, אך לא סתם שק, אלא שק פלאים הוא. כל מה שתרצה ייכנס לשק ובלבד שתקרא לו להכנס. למשל אם תרצה לצוד תרנגולת בר, מספיק שתקרא לה להכנס לשק ותהה לך ארוחה לתפארת. והמתנה השניה היא כוס , אך זוהי כוס שכל מים שהיא תכיל יכולים לרפא כל מחלה מספיק שתטפטף טיפה קטנה והחולה יקום כאילו נולד מחדש, אך יש תנאי תנאי חשוב מאד. לפני שאתה מטפטף עליך להתבונן מבעד לכוס אם מאחוריה אין שום השתקפות סימן שהחולה הוא בר ריפוי. אך, אם מאחורי הכוס יופיע....מלאך המוות-אין מה לעשות דינו של החולה חד הוא –למות ואף אם תשפוך את כל הכוס ,זה לא יעזור". הנווד הוציא מתיקו את השק הגדול והכוס והניח אותם על השולחן, אך העלם לא התעניין במתנות הוא ניסה לשדל את הנווד להשאר, אך זה חייך חיוך אחרון וסגר אחריו את הדלת.

ושוב אותה בדידות. אותה מיטה יחידה אותו שולחן אותה קערה והכל לבד. אך מי שטעם כבר את טעם החברות החזרה ללבד היא קשה מנשוא. אותו ערב נותר העלם בביתו מדוכדך, הוא הביט בעצב במתנות שהן זיכרון מאותה תקופה קצרה של אושר..הכוס והשק, "השק?! מעניין אם מה שהנווד אמר על השק נכון?". הוא לוקח את השק יוצא החוצה, השעה כבר שעת ערביים ומרחוק הוא רואה צבי קטן מלכך עשב. נמתוך סקרנות ושעשוע העלם לוקח את השק וקורה צבי, הכנס לשק ו.....שלאק הצבי בתוך השק. השק עובד, השק עובד. אם להיות בודד לפחות על בטן מלאה. אותו ערב הוא מכין ארוחת מלכים של בשר צבי. בימים שלאחר בעזרת השק הוא צד יונים, איילים, דגי נהר גדולים. וכל מה שהוא רק ירצה לטעום.  אך יום אחד כשהו מחפש ציד קל, הוא שומע קורלות זעקה מהיער, הוא מתקרב אל הקולות ורואה אישה בוכיה "הבן שלי, אהובי, יחידי, עומד למות " היא אומרת לו "לו יכולתי למצוא כאן עזרה". העלם מתבונן ברחמים באישה המסכנה שלפתע הוא נזכר במתנה השנייה. כן כוס המים, כוס המים שמרפאים כל מחלה. "חכי כאן" הוא מורה לה ומיד רץ לביתו שבקרחת היער ולוקח את הכוס. יחד עם האישה הם מגיעם לביקתה שלה , על המיתה שוכב לו נער חיוור, גלגל עניו אדום וכולו רועד. העלם מוציא מיד את הכוס ממלא אותה במים ועומד לשפוך. אך נזכר בתנאי, הוא מתבונן מבעד לכוס לראות האם מלאך המוות נמצא ולשמחתו הכוס ריקה, הוא מטפטף טיפה אחת על ראשו של הילד ופתאום הצבע חוזר לעורו של הילד גלגל הדם מסביב לעניו נעלם, הילד קם מהמיטה ומחבק את אימו. האם בוכה מרוב אושר "אתה הצלת את הבן שלי, תודה, תודה , תודה". העם מחייך לוקח את הכוס וחוזר לביתו.
העלם חזר לביתו אמנם הציל חיים אך הבטן ריקה. ושוב אותם קירות , מיטה, קערה והבדידות. כשלפתע הוא שומע צליל אהוב ששמע עד לא מזמן- דפיקות בדלת. הוא פותח את הדלת ובחוץ המוני יש מהכפר הקרוב, ששמעו את השמועה על אותו מרפא קסום. "אישתי חולה", "הילד לא יכול ללכת", " העור שלי נושל" "בבקשה תעזור לי". הוא מסכים לעזור לכל אחד ואחד בעזרת הכוס וכך הוא מציל ועוזר לעשרות אנשים מהכפר. כסף הוא לא רוצה, אלא שכר לעמלו היא שיחהאו תשומת לב קטנה. חלק מאנשי הכפר מארחים אותו בביתם ובשבילו זה האוצר הגדול ביותר שהוא יכול לזכות בו- חברה. וכך השמועה עוברת מהכפר הקרוב לכפר השכן ומשם לשאר הכפרים והעיירות. העלם שלנו מצליח לרכוש סוסה עם עגלה והוא נודד לו, מטפל באנשים. מהאיש הבודד ביותר עלי אדמות הוא הופך לאדם מבוקש והחיים שלו , החיים שלו מאושרים.
קרה המקרה והמלך באותה ממלכה חלה מאד. מכל העולם הביאו לו את הממוחים לרפואה. אנשים בעלי שם שנישו לעזור, אך מצבו של המלך רק הדרדר. גופו נחלש והחוויר,הוא שכב במיטה ורעד. והנה אחד המשרתים שראה כיצד מלכו נמוג, הצליח להגיח למתתו של המלך ולספר לו על אותו מרפא שעובר בכפרים ומחלים כל חולה. המלך שכבר לא היה לו מה להפסיד, ביקש את המרפא ןגיבורנו מוצא עצמו מגשים את החלום הטוב ביותר שהוא לא העז לחלום. הוא עמד בפתח הארמון , מובן בעזרת משרתים ושרים אל חדר המלך. הוא האיש שהיה האומלל ביותר עומד לפגוש את המלך. בחדר ה וא רואה את המלך , כולו רועד חיוור ואינו יכול להזיז את ראשו מהכרית. "אדוני המלך , אין לך מה לדאוג, הבאתי לך תרופה שתציל אותך" אומר העלם שעכשיו הוא כבר מרפא. מיד הוא לוקח את הכוס, ממלא את הכוס במים, מרים את הכוס ועומד לטפטף, אך לפתע הוא נזכר בתנאי. עליו להסתכל מבעד לכוס. הוא מרים את הכוס אל מול עניו, מתבונן בכוס....ורואה אותו. זה הוא-מלאך המוות. הפנים שלו ריקות, קפואות, מתות.  עומד בשקט ומחכה לממש את תפקידו.
"אדוני המלך, אני מצטער אין מה לעשות, אינני יכול לרפא אותך, דינך הוא למות", אומר המרפא.
"מה" פוקח לאט המלך את עניו "מיטב הרופאים לא אמרו זאת, ואתה? מי אתה בכלל? מרפא עלוב חורץ את דיני. שומרים קחו את הפרחח וכאן ליד מיתתי כרתו לו את הראש!". השומרים מיד תפסהו, וכורת הראשים נכנס לחדר הוא הניף את הגרזן לעבר ראשו ועמד לכרות לו את הראש.
" לא בבקשה" צעק המרפא, "יש עוד אפשרות אחת להציל את המלך, בבקשה תן לי עוד הזדמנות,בבקשה". המלך שאין לו מה להפסיק מסמן לו להתקרב אל המיתה "אני אתן לך עוד הזדמנות אחת להציל אותי". מיד המרפא רץ אל סוסתו ודוהר, הוא דוהר אל אותו מקום ארור שרצה לשכוח, אל אותו זכרון רע, נורא. הוא דוהר אל ביתו הישן הנמצא בקרחת היער. שם על השולחן נמצא השק המופלא. עוד באותו יום הוא חוזר למלך, מרים את הכוס אל מול המלך ושוב הוא רואה את מלאך המוות. "מלאך המוות" הוא קורא לו. מלאך המוות הקר, המנוקר, מזיז לפתע את ראשו כלא מאמין שמשהו קורא לו ........"מה".  "מלאך המוות כנס לשק" ו....פום מלאך המוות משתולל בתוך השק. הוא קושר את השק עולה שוב על סוסתו מוצא את העץ הגבוהה ביותר מתפס עליו וקושר את השק לעץ. הוא חוזר למלך מטפטף עליו טיפה. המלך חוזר לחיים קם על רגליו, בהן רגע הצבע חוזר לגופו ופניו ונראה בריא להפ]ליא.
"אתה, אתה", הוא אומר "אתה הצלחת במה שטובים נכשלו....שומרים מה אתם עומדים כחו אותו קלחו אותו , הלבישו אותו בבגדי פאר, תנו לו את הבית בארמון השמור למשנה".
 וכך זוכה גיבורנו לעושר וכבוד. יש לו בית גדול, שלושבה משרתים צמודים, עושר, אשה מבנות האצילים, ובעיקר הרבה אנשים הרוצים בחברתו. ומידי שנה הוא נוהג לטייל ברחבי המדינה בכרכרה המפוארת אך הפעם במעמד של אציל. אכן הארץ יפה, אך תופעה מוזרה מתחוללת. בכל ערב לאחר שהשמש שוקעת, מתאספים כל הזקנים בכפר. כולם רזים חיוורים עור וגידים. הם מתבוננים לשמיים וצועקים "מלאך המוות, מלאך המוות איפה אתה מלאך, כך אותנו, תראה איך אנחנו נראים,כולנו עור ועצמות, שלד וגידם כך אותנו". וכל שנה ושנה מתאספים בכפרים עוד ועוד אנשים כולם רוצים כבר למות. אפילו המלך שהזדקן מאד כועס עליו "אתה", הוא אומר "אתה לכדת את מלאך המוות, תחזיר אותו! בחלומות מופעים הזקנים בכל לילה החלום חזק יותר מוחשי יותר עד שהאיש מחליט לשחרר את מלאך המוות שקשר בשק לפני עשרות שנים. הוא דוהר ליער מוצא את העץ הגבוהה ביותא, מטפס עליו ושם על צמרתו קשור השק. הוא מוריד את השק ופותח אותו. ושם הוא מוצא את מלאך המוות קטן, קפוא ונראה אולמלל. "צא, מלאך המוות אתה משוחרר" ופופפפפ מלאך המוות משוחרר עף לו על ארבע כנפי תבל והורג את מי שצריך להרוג. כל הזקנים מתים עם חיוך. הגלגל חוזר למסלולו מי שצריך לחיות חי ומי שצריך למות...מת.
אבל אם יזדמן לכם להגיע ליער השחור, אולי תמצאו שם קרחת יער ושם בקתת עץ ישנה. בבקתה גר לבדו איש זקן מאד, אולי הוא בן 300 שנה אולי בן 400. אבל אם תהיו שם בערב אחרי שהשמש שוקעת אולי תראו אותו יוצא מהבקתה. כולו עור וגידים, שלד ועצמות. הוא יעמוד ויתבונן בשמיים ואז יקרא " "מלאך המוות, מלאך המוות איפה אתה מלאך, כך אותי, תראה איך אני נראה , כולי עור ועצמות, שלד וגידם כך אותי".
אבל מלאך המוות לא ייקח אותו. הוא מפחד מאותו זקן. הוא מפחד שהוא יקשור אותו בתוך שק ויתלה אותו על שק גבוההט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865