מספר, סיפור, קהל
 
ג'ורגס
Georges, R. A. (1969). Towards an Understanding of Storytelling Events, Journal of American
 Folklore, 82, 313-328.
 
לדעתו סיפור הסיפורים  הם אירועים תקשורתיים ולכן הוא מכנה אותם אירוע של לספר סיפור.. ג'ורגס מציע תפיסה הוליסטית של אירוע תקשורתי מורכב. לדעת ג'ורג'ס הטקסטים אינם מהווים יותר מאשר ייצוג בכתב של אספקט אחד של המסר, מתוך רצף של אספקטים. כמו כן אין אספקט אחד ראשוני ודומיננטי ולכן לא ניתן לחקור אספקט אחד מבלי להתייחס לשני.
ג'ורגס שם דגש על אירוע סיפור סיפורים כאירוע תקשורתי ייחודי התלוי בקשרים החברתיים והתרבותיים שבין המספר, הסיפור וקהלו. הוא שם דגש על הזהויות החברתיות של המספר ושל קהלו הנקבעים באירוע של סיפור סיפורים כמובילים אספקט מסוים המזין את האירוע.הנחות היסוד שלו לגבי אירוע של סיפור סיפורים הם:
תקשורתי. יש תקשורת ישירה בין מספר ולפחות מאזין אחד.
חוויה תרבותית. המספר והקהל מגבשים יחד זהות.ישנם זהויות הנקבעות בתוך האירוע (מספר וקהל) ישנם זהויות מחוץ לאירוע (אב שמספר לבנו)  תואמות בד"כ לאלו שבתוך האירוע והופכות להיות דומיננטיות שהסיפור מתחיל. כשהמספר מקודד מסר הזהות החברתית שלו נעשית דומיננטית יותר יש אם כך יחסי סטטוס בין המספר והקהל הנובעים מהקשרים תרבותיים.
שימושים חברתיים (בלוי, למידה, זמן איכות לפני השינה וכד')
פונקציות חברתיות התאמות לנסיבות החברתיות והתרבותיות (הנצחת מעמד חברתי למשל אך אפשר לקחת דוגמה של צפון תל אביבית מספרת לשחים בדואים כאי התאמה)
אירוע ייחודי מתרחש רק פעם אחת במרחב ובזמן עם יחסים וקשרים חברתיים ספציפים לאירוע
מפעיל לחץ על הסביבה האינטראקציות באירוע משפיעים על הסביבה מחוץ לסיפור (יש להניח שעלולה להווצר תרעומת בכפר הבידואים או שהילד יילך לישון והבית יהיה רגוע).
יש דרגות שונות של קווי דמיון בין אירועים תרבותיים  ולפיכך הם ישתנו מחברה לחברה.
את האינטראקציה בין המספר לקהלו מנתח ג'ורגס על פי דיאגרמה המייצגת הזנה הדדית בין המספר לקהל. כלומר המספר שולח מסר, הקהל מגיב והמספר מתייחס לתגובה כך ששניהם יוצרים את האירוע.כאשר האינטראקציה בין המספר והקהל מתגברת לעיצוב משותף המסר נעשה דומיננטי יותר. האספקטים התפקדיים חברתיים נעשים ברורים פחות כאשר הסיפור מסתיים.
לדעתו חוקרים בוחנים תפקידים חברתיים היכולות לשמש הנחות עבודה, לעומתם , השימושים החברתיים הנקבעים על ידי האנשים באירוע עשויים לחשוף הרבה על התפקידים החברתייםוהוא מספק תובנות פנימיות.שחוקר עלול לא להבחין בהם.
 

שנהר
שנהר ע'( 1994),.מספר סיפור קהל: הסיפור העממי היהודי והישראלי. תל אביב:הקיבוץ המאוחד.
 
שנהר מבדילה את הסיפור מהתיאטרון בכךשהסיפור שמור בזכרונו של המספר היוצר בכל פעם מחדש את האירוע. הוא שונה מיצירה כתובה בכך שלפיגורה הרטורית יש תפקיד מכריע. הסיפור מגיע בצורתו השלימה על ידי קהל. בסיפור יש התאמה לתרבגות לקבוצה ולצרכים באירוע (למשל גבעת ישעיהו סיפור לשכנים בסלון בערב שישי).
לדעת שנהר יש שלושה סוגים של עיבודים: בין סמיוטים (סיפור שהופך לסרט). בין ספרותיים (סיפורי תנ"ך לילדים-לדעתי כאן נכנסת האוקופיפזציה). פנים ספרותיים (אדיפוס בגירסת התיאטרון הישראלי).
שנהר מתיחסת לחלוקה של חזן-רוקם של סוגי ההיגוד בישראל: עדתי, עדתי בשלבי מעבר (סבתא דוברת תימנית תספר בעברית), ישראלי (פנחס שדה מעברת את הסיפור).
שנהר מתיחסת לקהל ולמספרבהקשר של מסורת עממית.המספר קהל ונסיבות ההיגוד הם המרכיבים המשתנים במסורת העממית ויוצרים את הטקסט בהתאם ליחסי הגומלין שבניהם ותוך התיחסות ליסודות הקבועים והבלתי משתנים בטקסט העוברים מדור לדור.
שנהר מתייחסת לנסיבות האירוע: (איסוף חומר של אסע"י שיתוף סטדנטים, העלעת מודעות בקרב תושבי המקום). סיפורו של אלפסי בא ללמד יחסי הגומלין בהקשר הישראלי שבין המספר וציבור המאזינים. כיצד הוא מתאים את הפתיחה לקהל החדש(אומר שמעתי במקום מעשב ב..)שנהר מדברת על ההבדל בין הקהל ששיך לקבוצת הזיקה (מרוקאים) לבין אלו שלא (תלמידי פולקלור).. הוא שינה את הקשר הסיפור התרבותי (הלוויה) לקהל החדש שיכול לשמוע אותו בכל עת. כמו כן היא מתיחסת ל מוסכמות חברתיות של המספר וקהלו, מוטיבים מוסכמים בין שניהם (חוק המעגליות) ותוספות חוץ סיפוריות (באותם ימים נהגו הערבים..) הסיפור הראשוני(שמעתי בהלוויה) מדגים תהליך של הזדהות קבוצתית והרחקה תרבותית הפועלים בהיגוד ביחד.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865