מרק כפתורים


מספרים על מספר סיפורים, שנדד מעיר לעיר מכפר לכפר ובאמתחתו סיפור. תמורת סיפור טוב זכה למרק חם ואף פעמים למיטה מוצעת , למרות שהיה רגיל אותו אחד לישון על ערמת חציר.
אותו מספר סיפורים היה בעברו יועץ למלך ובחכמתו הציל לא פעם את הממלכה ממלחמות מיותרות מעוני ומרעב. עם השנים חש צורך לנדוד וללמוד את רזי העולם משירת הציפורים ומחכמת הזקנים.
אף אחד בממלכה לא ידע את שם נעוריו וכולם כינהו "מספר סיפורים". "הנה מספר סיפורים הגיע "קראו הילדים כשהגיע לכפר. "קח תפוח על חשבוני מספר סיפורים יקר" המספר השיב לכולם בחיוך ובתודה ולא פעם החליף פתגמים וחידות עם אלו הבאים ואלו המזמינים.
והנה באחד מנדודיו מצא עצמו מספר סיפורים במרכזה של סערת גשם חזקה. השמש כבר נדמה והרעב אחז בו. חכמת המספרים חיממה אותו בהבטחה שהכול לטובה אך בטנו החלה ממרידה את כל האיברים לדבר מאכל ומנוחה. כדי לשרוד את הסופה סיפר לעצמו המספר, סיפורים על ארוחה חמה בית ושמיכה וכך הצליח למשוך את רגליו צעד ועוד צעד, כשלפתע ראו עיניו אור רחוק מהדהד מתוך האפלה.
חיוכו של מספר סיפורים פשט, "אכן צדקתי שהל יסתדר". ככל שהתקרב אל האור הוא גילה שהאור הינו יחידי ורגליו עומדות אל מול עיירה חשוכה ואפלה. עצים וצמחים לא נראו והתריסים היו מוגפים. מספר ניגש לבית הראשון ודפק על הדלת. "מי שם" נשמע קול מהעבר השני. "זה אני מספר סיפורים. "מספר סיפורים? איני מכירה אחד כזה". כנראה שיש לי עסק של עירה חסרת בסיפורים זו תהיה משימה קשה מאד, הוא חשב. "אנא ממך הכניסי אותי לביתך קר לי ואני רעב". "הסתלק מכאן" קרא הקול "איננו רוצים אנשים בטלנים". מוזר הוא חשב ודפק על דלת נוספת "החוצה" קראו לו "אין לנו מה לתת לך". וכך כל דלת ודלת גירשה את מספר סיפורים בבושת פנים. בטנו של המספר גערה בו , "אל תדאגי" הוא אמר לה "כנראה שיש כאן משהו שאני צריך לסדר" . מספר סיפורים הלך לעבר אותו אור חלש וגילה שזו מסבאה, לצערו כיסיו היו ריקים וכסף לא היה לו. דלת המסבאה חרקה ונראה שמלבד פונדקאי רגזן לא היה במקום איש כבר שנים. "שלום אני מספר סיפורים ומה חשקה נפשי במרק". "שני זהובים" הודיע בעל המסבאה מבלי להתבונן בו. "שני זהובים אין לי, אך תמורת מרק חם אספר לך סיפור"
"תשמע" גער בו בעל המסבאה. "זה לא מעניין אותי אם אתה מספר סיפורים או מזמר זימורים, אבל אם אין לך שני זהובים תסתלק לפני ש...."רגע" קרא מספר סיפורים לא צריך לכעוס אמנם שני זהובים אין לי אך יש לי כפתור" ומיד הוציא המספר כפתור ממעילו. "ומה יעזור לי כפתור" רטן בעל המסבאה. "מה זאת אומרת, הלא אפשר להכין מרק מכפתור" צחק המספר. "תשמע אין לי זמן למספר סיפורים שיספר לי סיפורים אז תסתלק לפני ש.." אל תתרגז אני אוכיח לך שאפשר, קרא מספר סיפורים ומיד לקח סיר ריק, מילא אותו במים, הניח אותו על האח וזרק את הכפתור לסיר. הכל היה כל כך מהר שבעל המסבאה לא הספיק להגיד "מה" לפני שהכפתור היה בסיר. "תשמע מספר סיפורים אני מבטיח לך שאם לא יהיה פה מרק לא די שתסתלק מפה אלא אף אקח את מעילך ותקפא שם בחוץ". "אין שום בעיה" ענה המספר בביטחון "אנחנו נחכה ואני אוכיח לך שאני לא סתם מספר סיפורים". שניהם התבוננו שעה קלה בסיר כשמספר סיפורים בוחש ומריח ומחייך "נו, כמה זמן" הביט בו הפונדקאי . "אהה מרק מכפתור זה עניין של זמן נצטרך לחכות שבע שמונה שעות, " ענה המספר. "כמה?! זה הרבה זמן אין לי סבלנות, אי אפשר לקצר" שאל הפונדקאי. "כן בוודאי אפשר, אם מוסיפים קצת בצל וגזר זה מקצר בכמה שעות, אבל למה למהר הלילה לפנינו" חייך המספר. בעל הפונדק הביט בו במבט רוגז ואמר "תשמע מספר סיפורים חוצפן, אולי לך יש את כל הלילה אבל אני רעב ואם אמרת שצריך בצל וגזר אז במקרה אין לי גזר, אבל לשכנה שלי יש גזר". הוא מיד יצא דפק על דלת השכנה "יש פה" הוא אמר לה "מספר סיפורים שטוען שהוא יכול להכין מרק מכפתור בשמונה שעות אבל את יודעת זה הרבה זמן, אז הוא מספר לי שאם אני אתן לו בצל וגזר זה ייקח הרבה יותר מהר אבל את יודעת שאין לי שום דבר אז אם את יכולה להלוות לי ואל תדאגי אני אחזיר לך בעוד שנה". אין בעיה אמרה השכנה "אך בתנאי שתתן גם לי לראות את המחזה המופלא".
הפונדקאי והשכנה מסרו למספר את הבצל והגזר, הוא חתך את הירקות לחתיכות ,שפך למרק וערבב בעדינות. בעל הפונדק והשכנה עקבו אחר הכף הגדולה וסובבו ראשם עם כל בחישה. "נו מספר סיפורים יקר, עכשיו שיש לנו בצל וגזר כמה זמן זה ייקח " אמרו. המספר לא הביט בהם ונראה מרוכז בבחישה "עכשיו צריך לחכות רק ארבע שעות" הוא לחש. שני הרעבים הביטו אחד בשני ולאחר הביטו במספר "כמה?, ארבע שעות? זה המון! אי אפשר לקצר את הזמן מספר סיפורים יקר" "ובכן,אם היה פה קצת סלק, תפוח אדמה, עלי סלרי, זה היה ממש מקצר" . בעל הפונדק והשכנה יצאו בחפזון מהפונדק וחזרו לאחר כמה דקות עם שלושה אנשים אחד עם תפוח אדמה, שני עם עלי סלרי, שלישי עם סלק . המספר לקח את הירקות שתף אותם לאט חתך ,שפח לסיר ובחש באיטיות. "ועכשיו המרק יהי מוכן" צחק הפונדקאי. "לא בדיוק עכשיו אלא בעוד שעה וחצי אלא אם כן היה פה עוף בלי נוצות" אמר המספר. "אין בעיה מספר סיפורים אני מיד מביא " קרא הפונדקאי כשהוא יוצא החוצה בלי מעיל ובלי כובע וחוזר לאחר כמה דקות עם עשרה אנשים ועוף. לאט לאט התאספו כל אנשי העירה סביב הפונדק, כולם שמעו כבר על אותו מספר סיפורים מופלא אשר יכול לחולל נס ולהכין מרק מכפתור. כל אנשי העירה מביטים מבעד לחלון הפונדק לראות את הנס –מרק מכפתור, מי היה מאמין!. הריחות מתחילים למלא את החדר ואת הנחיריים. המספר בוזק קצת מלח ןפילפל שעמדו על השולחן. לאחר לוקח את הכף ומעמיד אותה לפני הפה. העיירה עוצרת נשימתה. המספר מקרב את פיו וטועם את המרק כששפתיו צמודות לכף ומשמיעות רחש טעימה. העירה מחכה למוצא פיו. "נו" שואלים כולם כאיש "איך מרק הכפתור" . "מצוין!"מחייך המספר. "יחי מספר סיפורים, יחי מספר סיפורים הוא חולל נס בעיירה , מי היה מאמין מרק מכפתור!. והנה זה נכנס ומחלק קערות ,זה נותן כפות, זאתי באה עם לחם וזה עם סלט, זה בא עם תפוחי אדמה אפויים וההיא באה עם עוף צלוי וכל אחד הביא משהו. והנגנים ניגנו בכלי הנגינה וכולם צחקו ,אכלו רקדו שתו. איזו שמחה זו היתה. " מספר סיפורים" הם אמרו "בוא תאכל קצת מהעוף, בו מספר סיפורים טעם את התבשיל, שתה את המרק" לאחר שרקדו ואכלו ושתו ישב מספר סיפורים וסיפר לאנשי העיירה סיפורים אש ריקדו את נשמותיהם והובילו אותם למחוזות עלומים. עם שחר לבש המספר את מעילו חבש את כובעו ושם פעמיו לצאת. "אל תלך, מספר סיפורים" בקשו האנשים "תישאר". עלי להמשיך בדרכי הוא אמר וחייך. וכך הלך לו מספר סיפורים או כפי שכינהו הילדים מחולל הניסים. הלא מי היה מאמין לנס כזה מרק מכפתור. אך האמת היא שמאז שעזב מספר סיפורים את האנשים התחולל נס מופלא בעיירה. כל עובר אורח ומספר סיפורים התקבל בשמחה ובפתחון לב והאמת שזה היה הנס האמיתי.
 
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865