סיפור מקופל- אגדה יפנית בקיפולי נייר
בארץ יפן שלט הקיסר. לקיסר היה ארמון בן שבע קומות, משרתים וזהב ,ילדים ואשה חכמה , אך למרות כל זאת הקיסר לא היה מאושר.
בכל ערב הוא ישב על יד חלונו התבונן בכוכבים וקרא :
"כוכבים, אתם כל כך גבוהים ואני כל כך נמוך הלוואי ויכולתי לעוף אליכם".
הקיסר אף ניסה כמה פעמים לקפוץ אך הכוכבים, אך בכל פעם שניסה הוא תמיד נפל.
יום אחד הודיעו לקיסר שבארץ סין השכנה המציאו חומר שנקא נייר והוא עשוי לעזור להגיע לשמיים.
הקיסר מייד שלח אוניה שהביאאה נייר עצום בגודל של מגרש כדורגל.
הקיסר ישב וחשב כיצד הוא יצליח להגיע לשמיים עם הנייר הגדול. הואחשב, וחשב וחשב , שלפתע צץ לו רעיון. הקיסר קיפל את הנייר והפך אותו לעפיפון. הוא ישב על קצה הנייר וביקש מהמשרתים שלו שידחפו את הנייר למעלה הגבעה. הוא קרא לדחוף, ולדחוף ולדחוף וכשהעפיפון הגיע לקצה הגבעה המשרתים של הקיסר דחפו את הנייר עוד דחיפה קטנה והעפיפון עף בשמיים. הקיסר היה כל כך מאושר שהוא הביט על ממלכתו ממעלה העפיפון וקרא :"שלום, אני עף! אני עף!". אך לפתע רוח חזקה נשבה העפיפון סטה ממסלולו ונפל.
הקיסר היה כל כך עצוב, אך לא וויתר. הוא ישב וחשב וחשב וחשב ולפתע צץ לו רעיון. הוא קיפל את הנייר והפך אותו למטוס. הוא ישה בקצה המטוס וביקש מהמשרתים שלו שידחפו. "לדחוף!" , הוא קרא, והמשרתים דחפו ודחפו את המטוס למעלה הגבעה עד שהמטוס עף בשמיים. הקיסר היה כל כך מאושר שהוא קרא "שלום אני עף! אני עף!", אך לפתע הגיחו עננים רבים וגשם ירד והמטוס התרטב ונפל.
הקיסר היה כל כך עצוב אך החליט לתת לנייר עוד הזדמנות אחת. הוא חשב וחשב ולפתע צץ לו רעיון. הוא קיפל את הנייר והפך אותו לחללית. הוא ישה על קצה החללית וביקש מהמשרתים שלו שידחפו.  הוא קרא "דחוף!" והמשרתים ענו "לדחוף" , המשרתים דחפו את החללית עד לקצה הגבעה והחללית עפה. הקיסר היה כל כך מאושר הוא קרא ממעלה החללית "שלום,אני עף! אני עף!". אך לפתע הגיח ענן גדול, ענן עצום, ענן אדיר, ענן שקוראים לו קו- מו- לו- נימ- בוס. והמומולונימבוס הזה החל להמטיר ברקים ורעמים שהשמיעו- בום בום טאח טאח, ושום שום פאפאפ ולום לום לאלאח.  החללית נפגעה מהברקים ונפלה והקיסר היה עצוב מאוד.
"אינך שווה שום דבר" הוא אמר לנייר, "אי אפשר לעוף איתך לשמים ולכן אזרוק אותך לפח" הקיסר ניסה לזרוק את הנייר לפח, אבל הנייר היה גדול והפח -קטן. אז הקיסר קיפל את הנייר ועדיין הפח היה קטן והנייר- גדול. אז הוא שוב קיפל ושוב ושוב ובכל פעם הפח  היה קטן והנייר-גדול. "לא די שאי אפשר לעוף איתך לשמיים" ב, אמר הקיסר לנייר "גם אי אפשר לזרוק אותך לפח". הקיסר היה כל כך מאוכזב והתבונן בנייר בעצב שלפתע..... הנייר זז ועוד קצת זז ועוד קצת זז עד שהפך לברבור יפה. "שלום לך קיסר יקר" אמר ברבור הנייר לקיסר
" אולי אתה רוצה לעלות על גבי ויחד נעוף לשמיים?". הקיסר היה כל כך מאושר הוא טיפש על גב הברבור וברבור הנייר פרש את כנפיו ועף ועף. הקיסר היה כל כל מאושר הוא קרא: "שלום, אני עף! אני עף!". והברבור עף מעל הרוח ומעל העננים ומעל הברקים והרעמים הוא עף כל כך גבוה עד לכוכבים.
אז אם אי פעם תתבוננו בלילה אל הכוכבים אולי תראו ברבור ענק מנייר ועליו יושב עד היום קיסר יפן.
 
 
   
 
 
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865