תודה לאל- סיפור על הדרך

אני מקשיב לה, המילים יוצאות בשקט, לא מנסות לבלוט או להתחרות. החדר מואר בפלורסנט שתלוי בכניסה. זו דירת עמידר קטנה, קומה שנייה בקרית גת. על הקירות תמונת הילד בחתונה וכמה רבנים. על השולחן כיבוד כמיטב המסורת.  על הספה החברות מהקהילה. על כיסא הפלסטיק, אני, שתפקידי לסדר, להדגיש, להוסיף ולהחסיר את המילים שלה.
והמילים שלה יוצאות אחת, אחת, לאט, לאט לאט, כל מילה יותר צנועה מקודמתה, לא מוכנה לקבל מעמד או תפקיד.
המילים מספרות על הכפר הירוק, הנחל ליד, השבת, הפסח, הלבוש הלבן, הביחד והחלום. הו החלום. על הלילה שאמרו להם לעזוב הכל. על המסע. הילדה שמתה בדרך, האחות שנחטפה, הרעב והצמא.
מידי פעם היא מבליחה, "תודה לאל", וממשיכה איך הלכו בלי כיוון, איך שיקרו להם מדריכי הדרכים, מה קרה בסודן ושוב :"תודה לאל".  הרפת שהסתתרו בה שלוש שנים, , המשאית ,הטיסה, המרכז קליטה , וה"תודה לאל".
אני מסתכל עליה, אישה מבוגרת על כיסא גלגלים, מדברת לאט.
מסתכל עליה ורואה את סבתא שלי, אומרת בכל סוף משפט: "תודה לאל".
 
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865