​אני זוכר שהייתי ילד קטן, בחופש הגדול אמא נתנה לי עשר לירות לסרט ועוד שתי לירות לקנות משהו ושלחה אותי בפעם הראשונה ללכת לבד לקולנוע. הקולנוע, קולנוע עדן שברחוב אגריפס פאתי רחוב קינג ג'ורג', ואני ילד קטן בקושי מטר ואצבע שתי ידיים בכיסים יד אחת תופסת חזק את הכסף מפחד שאם תרפה אלו יברחו , כולי נרגש עומד מול חלון קטן וגבוהה. מבעד לחלון הקטן הצלחתי לראות זוג עינים קטנות מזיעות וכועסות.."קדימה ילד" אני שומע את העינים אומרות "אין זמן, הסרט עוד מעט מתחיל"
בידיים רועדות אני נפרד מכסף ונשלח לרחבה הקטנה מול הדלתות הנעולות . שם אני מוצא עצמי מצטופף עם עוד עשרות ילדים אולי מיליון  , צועקים דוחפים בוכים וצוחקים. והנה א ני רואה איש גדול רחב קרח ולו עיניים קטנות, מזיעות  וכועסות . מראה העינים זכור לי אך את הקול אי אפשר לשכוח הלא זה הקופאי והנה עכשיו הוא כרטיסן "קדימה ילדים אין זמן הסרט עוד עמעט מתחיל". אל צוור הפתח נדחקנו וכשאחרון הילדים נכנס, אותו כרטיסן קופאי התהלך לו באיטיות אל דוכן קטן יותר מהיקף גופו מלביש סינר אדום הציג לראווה מיני מאפים שאפילו הזבובים התביישו לחוג מעליהם. מבטו הקשוח החליף חיוך קטן ומאולץ, אך העיניים הקטנות נשארו כעוסות "ילדים חמודים, יש בורקס תפוחי אדמה, יש גלידה חמה, ויש פופקורן בשקית ניילון. אני קניתי עוגיית ריבה יבשה ולפני שהספקתי לנגוס שמעתי אותו הוא. הוריד את הסינר, סגר את הדלפק החליף לפרצוף מאיים וצעק "יללה תבלעו את האוכל הסרט מתחיל
נכנסנו לקולנוע אחרי שמחצו אותי מכל הכיוונים ואני עם המזל ישבתי בצד כמעט אחרון על ספסל עץ שקבוצת הנערים שישבה לידי החליטה להפוך אותו לנדנדה.
אני מחקה שהסרט יתחיל ואני רואה את השומר נכנס עצבני וצועק."לא לדבר , לא לפצח גרעינים ולא לגלגל בקבוקים של קוקקולה, ואם אני תופס משהו מגלגל בקבוק אני........ ארמוזה במיוחד אתה
יה טוקמק אל תעשה את עצמך שאתה לא שומע , דיברתי עם אמא אתמול והיא אמרה שאם עוד פעם תגלגל בקבוק קוקקלוה במתח אני יכול....,וואלה אתה צוחק. ועכשיו שקט ,הסרט עוד מעט מתחיל."
הוא סוגר את הדלת, ואני שומע את הצעדים האיטיים המזעים שלו עולים על מדרגות העץ. כן אני שומע את העינים הקטנות שלו מחברות את הסרט למקרן ,מסובבות מותחות (תתן לי פעולות של מקרין) האור באולם נכבה, פלומת אור לבנה מונחת על המסך כמה ילדים שובבים מנצלים את הרגע לעשות תיאטרון צליליות עם הידיים 3,2,1-הסרט מתחיל.
לא זוכר על מה בדיוק הסרט, זה היה באנגלית, לא זוכר מה קרה שם ולמה  אבל אני זוכר שדווקא כשהגוד גאייס נשאר לבדו עם הבחורה מתחת איזה עץ והרשע מכוון אליהם אקדח. והנשימה נעתקת ומה יהיה  והמתח בשיאו הגב נצמד לכיסא הידיים אחזות את ידית העץ השבורה העיניים פקוחות , דרוכות והנה דווקא אז אני נשומע....בקבוק קוקקולה מתגלגל מהקצה העליון של האעולם לאט,לאט למטה.דררררררר. דלת האלם נפתחת ולפתע אני שומע "ארמוזה אני אלמד אותך לקח" והנה , ילד בורח ואחריו איש גדול, מזיע, כועס. וכולם צועקים, והספסל שלי שוב מתנדנד ובלאגן ענקי, ענקי..  מה אני אגיד מהסרט אני לא זוכר כלום לא את השחקנים לא את העלילה לא את הטובים ולא את הרעים . אבל את הסיפור על הפעם הראשונה שהלכתי לבד לקולנוע עדן, רחוב אגריפס ,פאטי רחוב קינג ג'ורג'  אני זוכר  מצוין.
 

קולנוע עדן

 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865