שחיתות-סיפור עם שאלה לא פתורה

אני בדרך כלל אזרח שומר חוק, אם למשל משרד ההסברה יעשה סרטון של איך צריך להתנהג, אני בכיף יכול להיות פרזנטור.  בגדול אני די מאמין בסדר וגבולות ברורים, אבל יש רגעים בהם אתה מרגיש שפוגעים בך רק כי אתה האזרח הקטן, מנגבים עליך את הרגליים בכניסה לבית, רומסים אותך כי אין לך כוח כיחיד וכן זה המקום שאין ברירה וצריך להפעיל כוח ולפעמים אפילו להשחית.
הנה, אני אספר סיפור ותגידו לי אם אני לא צודק.
לפני כמה חודשים יצאתי מתחנת עמק האלה לכיוון אביעזר. אלו מאותם ערבים שבהם עדיף לפתוח את הרוח ולכבות את המזגן. הירח היה מלא, השמיים הביאו אותה בכוכבים ועמק האלה יפה כל כל כך. אלו רגעים בהם אתה מודה על הבריאה המופלאה הזו, על החיים ועל הרגע.
ובנוסף לכל הפלא הזה מישהו דאג לשים לי ברדיו את Led Zeppelin  עם  I won't give you my .
ברגעים כאלו אתה העמק והרדיו הופכים להיות לאישות הרמונית אחת. והשיר כמו סיפור טוב נבנה לאט, לאט. יש שם מה שנקרא משחק מקדים, כמו שצריך. זה מתחיל עם הגיטרות ואחר כך קיט רלף ופתאום נכנסים התופים והעמק והירח ו..god bless the queen.
ואז , יש את הקטע, לפני הסולו גיטרות, שהגוף כבר נכנס להכנה, הידיים מתחילות לרעוד על ההגה, האישונים מתחילים להתרחב ועוד שניה אני הולך ללכלך את כל הריפוד של האוטו. ובידיוק שהסולו של הגיטרה, התחיל, שזה השיא, האקסטזה האורגזמוקוסמית, בדיוק אז, האוטו שלי עבר בתחנת הלווינים של עמק האלה. והסולו גיטרה התחלף בשיר קטוע בערבית.
אז מה, חברים, במקרה כזה. לא תצא מהאוטו? לא תבעיר כוכב אש בwelcoming  של התחנה? לא תקופף איזו צלחת? מה לא?!
 
 
דוא"ל      
omersantur@gmail.com

כתובת למשלוח דואר     
מושב גבעת ישעיהו 130 ד.נ האלה 99285
טלפון     
054-4700390  עומר ראובני

טלפקס   
02-5868865