אינדיק- סיפור על בן מלך

הרבה פעמים ראיתי אותו, ביער. מחנה את הפיאט אונו 88 שלו. יוצא מכופף מהאוטו. היתה לו חולצה לבנה, כרס גדולה וציצית מרושלת. לפעמים הרשה לעצמו להוריד את החולתנ ולהשארק עם גופיה, אף פעם לא הוריד את הציצית. למרות שהוא היה רחוק הוא ידע על קיומי, ואני עליו. בזמן שהוא עסק בדיבורים עם אלוהים, אני גררתי עצים לאוטו. לפעמים במנוחת העמל היתי יושב בפינה סבוכה ומתצפת עליו והוא ידע זאת טוב מאד, אבל המשיך לדבר. בשונה מהרבה מתבודדים האחד הזה דווקא הקשיב, הוא לא היה מהמתווכחים או הכועסים, מרחוק זה נראה שהוא נתן תענות שכולות וחיכה בסבלנות לתשובה. באחד הפעמים כשדרדרתי את בולי העץ לאוטו, הוא פנה אלי ויזם שיחה. מסתבר שהוא גר באשדוד ומסיע את הבן שלו יום יום לחינוך טוב בבית שמש. את זמן הצפייה, הוא מנצל לתפילה ביער, כך שיש פה רק רווח. בקשתי ממנו שיספר לי מעשיה, והוא סיפר לי על האינדיק, למרות שידע שאני מכיר את הסיפור ברוורס. אחר כך אני סיפרתי לו, כמו בהופעות את "מעשה מגנב". הוא אמר שלא הבנתי את הסיפור. אמר שהשם דווקא אוהב שגונבים ממנו, הוא מזמן אותנו לגנוב בכל עת ואין לו בכלל עניין של רכושנות.

אני חזרתי להעמיס בולים ברכב, והוא לבש את החולצה הלבנה מבלי להוריד את הציצית. איש איש בעבודתו.


1 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול