top of page

בייב – סיפור על אמת

תמונת הסופר/ת: עומר ראובניעומר ראובני

עודכן: 4 בפבר׳ 2021


הכי חשוב, אבל הכי חשוב בסיפור, זה לא לשקר. תספר על עליבבא, על בונצי צווייג, על ההוא עם האזניים, על מה שאתה רוצה , רק אל תבלף. מותר לא להיות נאמן לפרטים, אבל אסור לשקר. הלו מה תפקידו של המספר, אם לא ליצור הזדהות עם הגיבור ואם ברגע קטן, אפילו בחלקיק שנייה תזייף , הקהל לא יסלח. ואת הלקח הזה למדתי על בשרי. כשהייתי בן 12 הלכתי עם אחותי עינת לקולנוע "אדיסון" לצפות באחד הסרטים המכוננים בהיסטוריה -ריקוד מושחת. ישבנו במקומות לעמידה וחיכינו שווילונות הקטיפה העצומים יעלו. הסרט מספר על בת עשירים ושמה בייבי הנופשת עם משפחתה במין קלאב מד אחול מניוקי. השינוי בעלילה התחיל שבייבי נקלעת לחדר הלא נכון ומתחילה להתערבב עם צוות האגדום דום. בראש החבורה רוקד ג'וני בגילומו של השחקן/ רקדן העל זמני, פטריק סוויזי, הידוע בשמו העברי כפטריק סוויסה. וכך אט, אט מילדה טובה עם אינטרקום ומעלית הופכת בייבי לרקדנית מושחתת, או כפי שינסחו זאת מייטב המוחות הביבליותרפיסטים, הילדה מתבגרת. אני מהשורה האחרונה רואה הכל ומרגיש בהתבגרות שלי. הלו מי היא אותה בייבי, אם לא... אני. זה אני שרוצה לפרוץ מכבלי המוסכמות. זה אני שרוצה להשתחרר מהמותר והאסור שחונכתי עליהם, אני רוצה ללכת לאיבוד, להיות בחברת אנשי החופש, אני רוצה לרקוד! או הו כמה שאני רוצה לרקוד. והנה בייבי, שולחת יד לשורות האחרונות ומכניסה אותי בצילמה. עכשיו אני הוא זה שבורח מההורים, מרטיב את שמלתי בגשם, נעלב אבל לא מוותר ולומד לרקוד. פטריק, הו פטריק, מלמד אותי איך להזיז רגליים, איך לעמוד זקוף, איזה ג'נטל! האמת, שעוד שבועיים יש לנו מופע סיום עם כוריאוגרפיה לא פשוטה. הצעד קדימה ואחורה מסתדר לי איך שהוא, אבל הקטע שאני צריכה לקפוץ לידיים זה די צרה. היום פטריק החליט שנתאמן באגם, אפילו שיורד גשם. איזה חמוד, נכון? נכנס ככה למים בחורף בלי חולצה. בפעם הראשונה והשניה שקפצתי, זה לא הצליח. אבל בפעם השלישית לקחתי זינוק והופ... זה היה רגע קטן, הוא הופיע לחלקיק שניה ונעלם. אני ראיתי אותו, עגול, שחור ומכוער. כשהוא שם לב לסכנת החשיפה הוא נעלם מיד, כולו מבוהל. יוצא כמו שהוא נכנס אל הצלע העליונה של המסך. זה היה המקרופון של ההפקה כשהציץ בדיוק כשפטריק פירגן על ההרמה. אני לא מאמין, חשבתי, הכל אשליה. הבנתי שהייתי בסרט וזה לא אמיתי. במציאות אני לא עף על ידיים, אלא יושב על כיסא עץ מתנדנד. ברגע אחד אני בכלל לא בייבי, פטריק הוא לא פטריק והריקוד לא באמת מושחת. לקח לי הרבה זמן לסלוח לשקר הזה. אפילו שבוכריס מהכבלים השיג גרסה בלי הבום של הסאונדמן, ידעתי מה קורה מאחורי הקלעים. וכך הבגרות שלי התעכבה. המשכתי להיות ילד טוב של אמא ואבא. לא נכנסתי לשום חדר אסור, בחורף לבשתי חולצה, לא רקדתי שום ריקוד מושחת ואף פעם לא שיקרתי. אם כי לא תמיד הייתי נאמן לכל הפרטים.


21 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


© 2021 כל הזכויות שמורות לעומר ראובני, אין להעתיק, לשכפל

אתר זה הוקם ועוצב על ידי המאוורר

יש לך שאלה? שלחו ואחזור ממש מהר...

תודה רבה, אצור קשר בקרוב מאוד.

bottom of page