ימים נוראים- סיפור שיושב לי על הלב

עודכן ב: ינו 18

כל עשר שנים זה אותו הדבר.

שוב חוגגים לסבתא פסיה עוד עשור של יום הולדת

הקיבוץ נותן את מועדון החברים לאירוע וסבתא עולה לבמה ובוכה מהתרגשות.

כמו כל עשר שנים היא מודה לאלוהים ביידיש, פה ושם מילה בעברית, על הנורא והטוב שנתן לה, על שם ועל כאן.

ושוב כמו בכל עשר שנים, אנחנו הנכדים עולים ומברכים.

הזכרים, דור שלישי לבדיחות מהשטעטל.

הבנות, יותר דומות לסבתא, מאד מתרגשות ומרגשות.

ושוב כמו לפני עשר שנים, אנחנו הנכדים יוצאים החוצה, נזכרים, צוחקים ומשחקים באותם דברים שהיו וגדלנו עליהם.

הפעם גם הצטרפו הילדים שלנו.

הפעם עמית ואביעד לא באו.


0 צפיות0 תגובות

© 2021 כל הזכויות שמורות לעומר ראובני, אין להעתיק, לשכפל

אתר זה הוקם ועוצב על ידי המאוורר

עומר ראובני, 054-4700390

omersantur@gmail.com