בצורה מדבר.png

סיפורים

המושג "סיפור", הינו דבר שקשה להגדירו. מהו סיפור? האם זו יצירה בעלת מבנה עלילתי? האם הוא יציר הדמיון בלבד? האם בסיפור חייבת להיות בעיה או שינו שבאה על פתרונה? שאלות אלו העסיקו אותי במשך שנים וגרמו לי לחקור את הנושא. בעקבות שיחה עם מורי ורבי יהודה עצבה גיליתי את התשובה- סיפור הוא כל דבר המעורר חוויה ריגשית. כלומר תיאור העוגיות של סבתא סולטנה יכול בהחלט לשמש כסיפור כל עוד הוא מעורר חוויה ריגשית (ובכדי כך על המספר להיות מעולה).
בדף זה בחרתי לעמוד על הההסברים השונים של עולם הסיפורים.

 

Child Reading in the Grass

סיפורי ילדים

המושג ילדות נקבע רק במאהוגרים8 והבדיל את הילדים אל מול המבוגרים. עד היום בחברות מסורתיות בעולם מבוגרים (מגיל 6 ועד זיקנה),  נפגשים לאחר העבודה משחקים ומאזינים לסיפורים (הלוואי עלי). לצערי סוגת סיפורי העם מיוחסת בטעות לילדים בעוד שהיא תומנת בתוכה חכמות ומעמקים אדירים. כשאנו מתיחסים להגדרה ילדים כמכלול אחד, אנו טועים. קיימים הבדלים משמעותיים בין גיל שלוש לגיל שש. ככל שהילד צעיר יותר הוא נהנה מדימויים שנונגע לעולמו הפינימי. חיות, סדר יום פשוט, הופעה או החסרה הם אלו ששובים את ליבו ולכן נהוג בגילאים צעירים , שנתיים עד ארבע, לספר סיפורים בעלי אופי צירופי. בגילאים בוגרים יותר הילד מצפה לעלילה וככל שהגיל עולה הוא ידרוש עוד פרטים ויותר מורכבויות . מזמין אתכם לשוטט באתר למצוא מבחר סיפורי ילדים.

A Good Story

סיפור לילדים

כמו האופנים התרבותיים השונים של אומנות מספר הסיפורים, כך גם המותר והאסור בסיפור לילדים. ישנן חברות שלא יבחלו בתיאורי אימה מפורטים (הנזל וגרטל) וישנן תרבויות שיסרבו לספר לילד סיפור עם סוף רע. בנכון והלא נכון בסיפור לילדים האמת חופפת לערכים החברתיים או האישיים של המספר והחברה אליה שייכים הילדים. ניתן לראות כיום כיצד משונים סיפורים קלאסיים לערכים חברתיים-הגיבור הופך לגיבורה, הרע האולטימטיבי הוא למעשה הקורבן, עונש מוות מוקל ומושגים כגון טיפש הופכים למבולבל. יש אלו שילינו על השינויים וידגלו במקורות הקלאסיים, אך גם ה"מקורות" הקלאסיים הפכו שינוי ערכי בהתאם לחברה המאזינה, כך שיתתרונו של הסיפור הורבאלי הוא הגמישות שלו בהתאם לתנאי הסביבה המאזינה (והצופה).  באתר תוכלו לצפות במבחר סיפורים לילדים הנוגעים לנושאים וגילאים שונים.

Happy Kids with Books

סיפורי לילד

Iמה גורם לסיפור להיות מוצלח? מדוע הילדים אוהבים מאד את "איה פלוטו"? איך לבחור סיפור לילד. ומה ההבדל בין סיפור כתוב לסיפור מדובר. שאלות אלו העסיקו אותי רבות והחלטתי לעשות סדר בדברים. ראשית הצלחת הסיפור לילד נובעת מכמה תנאים: הראשון הוא שהמספר יאהב את הסיפור. מספר יאהב בדרך כלל סיפור "טוב", סיפור שיהיו בו המרכיבים הנכונים. על המספר לדעת שמעבר לסיפור הוא מעביר למאזיניו תחושות. אם יספר משהו שהוא אינו אוהב, הקהל ירגיש זאת. שנית על הסיפור לעמוד על פי עולם הערכים והדימויים של הילד. ילד שמתניין מאד בדינוזאורים ישמח מאד שהם יככבו בסיפור. שלישית, ככל שהגיל צעיר יותר יאהב הילד משקל, חריזה וחזרתיות. וכמובן שהסיפור יותאם לגילו והבנתו של הילד.
ההבדל המשמעותי בין סיפור כתוב לסיפור מדובר הוא סבסיפור כתוב הסופר יבחל במימילים ולכן לכל מילה יש משמעות גדולה לעומת סיפור ורבאלי שבו למספר יש אפשראות להוסיף מילים. סיפור כתוב הוא סגור, כלומר עלינו לספר אותו כפי שנכתב, לעומת סיפור ורבאלי שבו אנו גמישים עד כדי המצאה של סיפור חדש. בסיפור כתוב ישנם איורים המאירים את הסיפור, בסיפור ורבאלי יספר רק המספר ואולי יעזר בעזרים נילווים. 
למבחר סיפורי ילדים הכנסו לאתר

 

סיפור לילדים לפני השינה

בשונה מסיפור סיפורים רגיל, הסיפור לילדים לפני השינה תומן בתוכו איכויות שונות כשהחשובה היא האינטימיות בין הילד להורה. זה הזמן הקבוע שבו הילד מצפה לקשר הישיר עם ההורה. הזמן הוא כה מקודש, עד כי הילד רוצה לשמוע את אותו הסיפורשוב ושוב. דרך אותו סיפור ישאל הילד שאלות הנוגועות לדברים המטרידים אותו או לעולמו הפנימי. הילד אוהב לשמוע את קולו של ההורה ולקבל איתו את זמן האיכות .

Outdoor Wedding Decorations

סיפור קצר לילדים

קשה מאד למנות את אורכו הנכון של סיפור. הסבים מספרים כיצד הסבא או הסבתא שלהם נהגו לספר סיפור שנמשך לילות רבים. לעומתם היו אלו שגדלו על שיר/ ספור קצרצר. מספר יכול לספר סיפור קצר שירתק את הילד ויגרום לו לבקש עוד ועוד לעומת סיפור ארוך ומיגע. כמספר סיפורים מקצועי ,יצפו ממני בדרך כלל למופע שאורכו 40-45 דק', אולם לגילאים צעירים במיוחד, אני טוען שחצי שעה זה די והותר, אך גם זה מאד תלוי בנסיבות האירוע והקהל.
למבחר סיפורים הכנסו לאתר

Raising Arms

סיפור לילדים בגן

אחד מהמרכיבים החינוכיים החשובים בגיל הרח הוא חשיפה לסיפור ואומנות הסיפור. דרך הסיפור ילדמדו הילדים ערכים ויתמודדו עם תהליכים ריגשיים והתפתחותיים שלהם. לצערי במכללות לחינוך לא נילמדת אומנות הסיפור באופן רציני וכך ישנן הרבה גננות הלוקות באופן הגשת הסיפור. אני מציע קורס השתלמויות למורים וגננות בהם יוכלו ללמוד את האומנות ולשלב בגן הילדים את הסיפור והמעשייה

סיפור לילדים קטנים

שעות סיפור לפעוטות (2-3) הינן הופעות מורכבות ביותר. מהצד האחד הילד הקטן עדיין בשלבים ראשונים של הקניית שפה וסבלנותו מוגבלת ומהצד השני ישנה צפייה מוצדקת לשעת סיפור מלאה. ראשית אצור בטחון ביני לבין הילדים שיבוטא במשחקים ריתמיים. בגילאים אלו אני עורך כמעין שעת סיפור-הפעלה ריטמית. יכולות הקליטה בגילאים אלו תלויות מאד בחושים ולגכן אני משתדל להפעיל כמה שיותר חושים בפעילות כגון צלילים או מישוש.
הילדים הקטנים מאד נאמנים לתנועה פשוטה כגון קפיצות ,זחילות, ריצה קלה. את התנועה הזו אני מייחס לצלילים השונים שהם שומעים.
אני אבחר סיפור מאד פשוט, בדרך כלל סיפור צירופי ולרוב סיפור עם חיות שאיתם יוכלו הילדים להזדהות... תפקידי כמספר הוא ראשית לתת לקהל את הבטחון שאני אחראי והדבר תקף שבעגדולבתיים בגילאים הצעירים, אך מעבר לבטחון ככל ש הגיל צעיר יותר , כך גם ההבנה החושית גדלה, כלומר ילדים חשים מצבי רוח ותחושות של המספר(אי אפשר לזייף), ולכן חשוב מאד במיוחד בגילאים הצעירים לערוך כמעין התכווננות לאהבה גדולה ושמחה.
 

Palace

סיפורי אגדה לילדים

נהוג להתייחס לאגדה כשם כולל לסיפורים, אמנם יש הבדל בין אגדה למעשייה. בעוד האגדה מסופרת על דמות מוכרת שלפיה אפשר להבין את המקום בו היא חייה והזמן, הדמויות, הזמן, והמקום הם לא ידועים. האגדה על בר כוכבא (דמות שהיתה קיימת) והאריה מציבה אותנו במאה השנייה לספירה בארץ ישראל, אך במעשייה סינדרלה- איננו יודעים היכן העלילה התרחשה ומתי כמו כן אין מימצאים המצביעים כי אכן היתה מלכה בשם סינדרלה.
האגדות לילדים משרתות ערכים חינוכיים מובהקים כגון: גבורה, עזרה לזולת בעוד המעשיות משקפות מהוויים ריגשיים. כשאנו מספרים אגדה לילדים , עלינו לעמוד על כך שהערכים החברתיים של האגדה משקפים את הערכים שלנו.
למגוון סיפורים הכנסו לדף הראשי 

סיפורי מעשייה לילדים

במעשייה בשונה מהאגדה, הדמויות, הזמן והמקום אינם ידועים. למעשה המעשיות הביעו את המהווים, הערכים והתקוות של התרבויות המספרות אותן. ישנן גישות הגורסות כי יש להיות נאמנים לגרסה המקורית של המעשייה המבטאת תהליכים ריגשיים אוניברסליים (ראה ברונו בטלהיים). אני טוען אחרת מכמה סיבות. המעשיות הידועות לנו מסופרות על פי הגרסה הגרמנית מתוך מעשיות האחים גרים. יש להעריך כי התרבויות הגרמניות יצרו שינויים בנופים, בדמויות ובערכים בהתאם לצרכים התרבותיים (אאוקופיזצייה), כך שהפרטים אינם מקודשים. כפי שהגרמנים התאימו את המעשייה לצרכים ל הקהל הגרמני, כך אנו המספרים נתאים את הפרטים והערכים על פי הצרכים של קהל הילדים ועל פי המבנים הערכיים שלנו: מותר להפוך את הגיבור לגיבורה, מותר למתן את עונשי המוות לרעים בסיפור ומותר להוסיף לסלסלה של כיפה אדומה בורקס גבינה עם ביצה חומה, כל עוד הדבר תואם את עולם הדימויים והערכים שלנו כמספרים ושל הילד כמאזין.
למגוון סיפורים לחץ כאן.

Desert Dunes

סיפורי התורה לילדים

מעבר למשמעות ההסטורית, האמונית והלאומית, סיפורי התורה טומנים בתוכם אוצר עשיר של דמויות מורכבות ועלילות מורכבות. כשאנו ניגשים אל סיפור התורה עלינו לחפש את המשמעויות המלאות של הסיפור ולכן מעבר לקריאת הסיפור עלינו לבחון ואת הפרשנויות השונות של הסיפור ולספר אותו ראשית על פי הבנתנו הערכית והמשמעותית של הסיפור. לאחר מכן עלינו לפשט את הסיפור לגיל הקהל, נוכל להחסיר פרטים או להדגיש דברים בהתאם לקהל. חשוב מאד להביא את הסיפור בהתאם למאפייני החינוך של הילדים, וכמובן שאפשר לבנות סידרה של סיפורי תורה בהמשכים.

הקראת סיפורים לילדים

הקראת סיפור מתוך ספר, היא חוויה שונה מהסיפור בעל פה. ראשית המחבר מקפיד על כל מילה ומילה בשונה מהמספר בעל פה שפחות "נזהר"במילים. שנית הסיפור מלווה באיורים המאירים את הסיפור ומציבים משמעות נוספת לכתוב , בעוד המספר בעל פה מוסיף תיאורים שונים המאירים את הסיפור. עיניו של המקריא נתנות בכתוב ברוב האירוע, בשונה מעיניו של המספר בעל פה הממוקדות בעיקר בקהל. הקראת הסיפור לילד היא שלב ראשוני באורינות, לא פעם הילד יחקה את המספר ובכך הוא מסגל צעדים ראשונים באוריינות, גם ההבנה כי למילים כתובות יש משמעות מדרבנת את הילד לרצות לקרוא. כמו כן בדרך כלל המפגש בין ההורה המקריא לילד מבטא רגע אינטימי וקשר בין ההורה לילד מעבר לכל היתרונות שציינתי.
הייתי ממליץ להורים מידי פעם גם לספר בעל פה. ממפגשים עם הרבה ילדים גדולים שזכו לסיפורים בעל פה אני זוכה לשמוע את מידת הערכה העצומה לאותם אבות ואימהות (ובעיקר סבים וסבתות) שהעזו ליצור עולמות משותפים להם ולילד.