לפני כמה ימים, בסיני, ביקשתי מהבן שלי שיקום ויזמין לי קפה. הילד, מיד קם, בלי להתווכח ואני כמחווה אבהית אמרתי לו : " איזה גבר אתה !".
בחורה נחמדה שישבה לידי, העירה לי שמאד הפריעה לה שאמרתי לו " גבר" והאם לבת שלי אני אומר "אשה" ואיפה זה מציב אותו ואיפה זה מציב אותי ואיפה זה מציב אותנו ועוד כל מיני הצבות מהחוג למדעי המגדר באוניברסיטת תל אביב.
האמת, אותי זה הציב עם מקרה שקרה לי שבוע לפני.
הלכתי למטפל מקרוביוטי שהוא הכי טוב בעולם ובאחריות אני אומר. ההוא הסתכל לי בלשון, בעין ובציפורניים ואמר לי שחסר לי טוסטסטרון (הטוסטסטרון הטוב) ובשביל להחזיר אותו אני צריך להוסיף לאוכל מרירות. הוא המליץ על חילבה, לחוח וחוויאיג'. ואללה הקשבתי לו ומעכשיו אין שקשוקה שאני לא מוסיף לה חילבה לחוח וחוואיג'. אפילו בפרוזנט יוגורט אני מפוצץ בחילבה. לסיגריה שלי אני מוסיף חוויאג'.
בקיצור חברים, הפכתי לגבר גבר. בגבול המצרי השוטר לא הפסיק להחתים לי גבר על הדרכון והוא אפילו לא הסתכל עלי. הטוסטסטרון הטוב זועק ממני.
יש רק תופעת לוואי אחת. בכל סוף משפט אני מוסיף "אהווה".....לא מבין למה.
Comments