יצחק אלפרט מספר:
"גרנו עשר נפשות בחדר שש על חמש", הוא מסמן עם ידי החרט המיומנות שלו. "אבא עבד קשה הוא הכין שמרים ומרדות לכל המאפיות בירושלים. לא היה כסף, אז בלילה התכסנו בשקים של קמח.
אבל אמא שלי, למרות שהיו לה שמונה ילדים, ולמרות שעבדה קשה מבוקר עד לילה, ולמרות שדאגות ברוך השם לא היו חסרות לה, היא סיפרה לכל ילד סיפור לפני השינה. ותמיד זה היה אותו סיפור, סיפור אחד. אבל אני חיכיתי לה ולו בכל לילה.
וזה הסיפור:
'תארו לכם- שטעלזאך פור
אילו כל הנהרות בעולם היו הופכים לאגם אחד-אגם גדול.
ואילו כל כלי העבודה בעולם היו הופכים לגרזן אחד-גרזן גדול, גדול.
ואילו כל העצים היו הופכים לעץ אחד- עץ ענקי.
ואילו כל בני האדם בעולם היו הופכים לאדם אחד-אדם ענק.
ועכשיו תארו לכם שהאדם האחד היה מכה עם הגרזן האחד על העץ האחד, והעץ האחד היה נופל לאגם האחד.
תארו לכם איזה בלוכצ' זה היה עושה
